החלטה בתיק רע"א 6168/04

1.        המשיב מס' 1, בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (להלן - "הזוכה"), נקט הליכי הוצאה לפועל נגד המבקשת למימוש משכנתא שנרשמה לטובתו על זכויותיה של המבקשת בנכס מקרקעין (להלן - "הנכס"), בגין חוב של כ- 10 מיליון ש"ח. ראש ההוצאה לפועל בחיפה מינה את המשיב מס' 2, בא כוחו של הזוכה, להיות כונס נכסים (להלן - "כונס הנכסים") לצורך הליכי המימוש. חברת ת.א.מ.פ (2) בע"מ (להלן - "הקונה") הגישה לכונס הנכסים הצעה לרכוש את הנכס תמורת סכום של 1.1 מיליון דולר (להלן - "ההצעה"). כונס הנכסים פנה למבקשת ואפשר לה לפדות את השעבוד שהוטל על הנכס תמורת תשלום סכום ההצעה תוך 15 ימים. המבקשת התנגדה להצעה והעלתה טענות נגד השומה שהציג כונס הנכסים שעל פיה הוצעה ההצעה. כונס הנכסים השיב על המכתב וכן הגיש בקשה לראש ההוצאה לפועל לאשר את מכירת הנכס. בהחלטתו מיום 24.5.04, אישר ראש ההוצאה לפועל בחיפה (כבוד הרשם ד' מאזן) את מכירת הנכס. בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט י' כהן), בהחלטתו מיום 22.6.04, דחה את בקשתה של המבקשת להרשות לה לערער על החלטתו האמורה של ראש ההוצאה לפועל.

           המבקשת מבקשת להרשות לה לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי. המשיבים - הזוכה וכונס הנכסים - השיבו על הבקשה. המבקשת הגיבה על תשובת המשיבים. כמו כן הגישו שלוש מבנות משפחתו של מנהל המבקשת "בקשה להצטרף לדיון". בינתיים נפתחו הליכי פירוק נגד המבקשת ובית המשפט המחוזי (כבוד סגנית הנשיא, השופטת ב' גילאור), בפסק דינו מיום 9.12.04, מינה את כונס הנכסים הרשמי כמפרק זמני למבקשת. כונס הנכסים הרשמי שנתבקש להגיב על הבקשה להרשות ערעור הציע להעביר את הדיון לבית המשפט המחוזי בחיפה כבית משפט של פירוק. המשיבים שהתנגדו בתחילה להצעה הסכימו בהודעה מאוחרת יותר להעברת הדיון כאמור. החלטתי להרשות ערעור ולדון בבקשה כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

2.        כפי שעולה מטענות באי כוח בעלי הדין הוגשו על הנכס שלוש חוות דעת. ביום 16.11.00 העריך השמאי אבי מנדלסון את שווי הנכס "כבטוחה למשכנתאות - - - בהנחה שהינו ריק ופנוי ממחזיק ומטלטלין וחופשי מכל חוב או שעבוד" בסכום של 3.7 מיליון דולר במכירה רגילה ובסכום של 2.96 מיליון דולר במימוש מהיר. ביום 19.8.03, ובשל נזקים שנגרמו לנכס, העריך השמאי דותן דרעי את שווי הנכס "לצורך מכירתו בהליך של 'כינוס נכסים'" בסכום של 1.6 מיליון דולר במכירה רגילה ובסכום של 1.28 מיליון דולר במימוש מהיר. חוות דעת נוספת שהוכנה על ידי השמאי צבי רון, הוגשה מטעם המבקשת לראש ההוצאה לפועל ובה הוערך שווי הנכס בסכום של 2.8 מיליון דולר. יצויין כי חוות דעת זו של צבי רון אינה מונחת לפנינו. בסופו של דבר, אישר, כאמור, ראש ההוצאה לפועל את מכירת הנכס תמורת סכום של 1.1 מיליון דולר. לפני בית המשפט המחוזי הסכים המשיב 2 בשם המשיב 1 לזכות את חשבון החוב של המבקשת בלשכת ההוצאה לפועל בסכום של 180,000 דולר, שהוא ההפרש בין התמורה שאושרה לבין חוות דעתו של השמאי דותן דרעי.

           אכן, כפי שציינו ראש ההוצאה לפועל ובית המשפט המחוזי, "נזק רב נגרם למבנה, ואין כל ספק, שמצב הבניין כפי שהוא היה בין הגורמים שהביאו לקושי בהבאת מציעים וחוסר התעניינות במבנה". אולם, אף ההתדרדרות במצבו של הנכס וכן הזמן שחלף בין חוות הדעת - זאת שמיום 16.11.00 וזאת שמיום 19.8.03 - אין בהם כדי להסביר את הפער בין הסכומים הנקובים בכל אחת מחוות הדעת. מטעמים אלה סבר כונס הנכסים הרשמי, כאמור לעיל, כי יש להעביר את הדיון לבית המשפט המחוזי, כבית משפט של פירוק, ולעכב את הליכי המימוש והמשיבים הסכימו לכך.

3.        לפיכך, ועל פי הסכמתם של כונס הנכסים הרשמי ושל המשיבים, אני מורה להעביר את הדיון בענין מימוש המשכנתא לבית המשפט המחוזי בחיפה כבית משפט של פירוק. לדיון יצורף כונס הנכסים הרשמי וכן תידון בקשתן של שלוש בנות משפחתו של מנהל המבקשת להצטרף לדיון כבעלות דין.

           ניתנה היום, י"ח באדר ב' תשס"ה (29.3.05)

                                                                             ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.